גז"ד למורשע בסחיטה באיומים ובסחיטה בכח כנגד אב ובנו וכנגד אחר

הנאשם הובא לדין בגין עבירות של סחיטה בכוח, עבירה לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וסחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק (שני אישומים).

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ממנו עולה כי באוגוסט 2007 פנה ד.ג. יליד 1990 (להלן: "המתלונן") לנאשם ולחברו איגור (להלן: "איגור") וביקש את עזרתם לאתר אדם שגנב ממנו את מכשיר הפלאפון. הנאשם הבטיח לעשות כן. המתלונן סיפר על פנייתו לנאשם לאחד מחבריו והדבר נודע לנאשם (להלן: "השמועה"). בעקבות זאת, פנה הנאשם למתלונן, תוך איום לפגוע בגופו שלא כדין ובכך הטיל את אימתו עליו ודרש ממנו לשלם לו כסף בגין השמועה שהמתלונן הפיץ. בעקבות הדרישה הנ"ל נפגשו הנאשם ואיגור בנפרד עם המתלונן מס' פעמים ובמעמד המפגש שילם המתלונן לידיהם סכומי כסף שונים.

באחד המפגשים דרש הנאשם מהמתלונן להביא לו סך של 400 ש"ח. המתלונן נפגש עם הנאשם ושילם לו 300 ש"ח, הכל מתוך פחד ואימה, שהטיל עליו הנאשם. במעמד מסירת הסך של 300 ש"ח היכה הנאשם את המתלונן בפניו ובגופו וציווה עליו להביא לו תוך חצי שעה את יתרת הסכום שביקש. המתלונן הלך ולווה את הסך של 100 ש"ח מחבר, חזר לנאשם ומסר לו את הסכום. המתלונן שילם לנאשם מתוך פחד ואימה סך של 1,500 ש"ח במפגשים השונים.

בסוף חודש אוקטובר 2007 סיפר המתלונן לאביו החורג י.פ. (להלן: "האב") כי הנאשם סוחט אותו. האב הגיע לפגישה שקבע הנאשם עם המתלונן וביקש להבין מה פשר דרישותיו. במעמד זה, בו נכחו אנשים אחרים, חבריו של הנאשם, טען האחרון בפני האב כי המתלונן "לא דיבר נכון ולא התנהג נכון" ועל כן עליו לכפר על מעשיו ולשלם 1,000 ש"ח (להלן: "הכופר"). באותו מעמד ובמהלך הפגישה השמיע הנאשם איומים שונים בדבר פגיעה שלא כדין בגופם של האב והמתלונן והטיל יחד עם חבריו שנכחו בפגישה, אימה על האב, גם כן. מפני האיומים והאימה שהטיל הנאשם על האב שילם האחרון לנאשם 200 ש"ח, תוך שהוא מבטיח לשלם את יתרת סכום הכופר בהמשך.

כעבור מספר ימים התקשר איגור למתלונן וביקש את יתרת הסכום. המתלונן העביר את הטלפון לאביו ואיגור דרש להיפגש עמו ולקבל את הכסף עבור הנאשם. האב נפגש עם איגור בגן בבת גלים. באותו מעמד יצר איגור קשר עם הנאשם והלה הורה לאב לשלם את הכסף לאיגור ובמעמד זה מסר האב כ- 400 ש"ח לידי איגור עבור הנאשם. כל זאת, מתוך פחד ואימה, שהטיל הנאשם על האב.

בתאריך 15.11.07 התקשר האב לנאשם והודיע לו כי הכין את יתרת הכופר ואז נפגשו השניים ליד המכולת ברחוב יל"ג בחיפה ושם מסר האב לנאשם סך של 600 ש"ח. הנאשם הבטיח שלא להטריד יותר את המתלונן. כעבור שבוע התקשר הנאשם לאב ודרש שוב לשלם לו כסף, זאת תוך שהוא מאיים על האב ומטיל עליו את חיתתו.

בתאריך 27.11.07 התקשר הנאשם אל המתלונן ודרש ממנו באיומים למסור לו 300 ש"ח נוספים ואף התקשר מספר פעמים לאב. בו ביום, פנו האב והמתלונן למשטרת ישראל והגישו תלונה כנגד הנאשם.

בתאריך 28.11.07 התקשר הנאשם אל האב ודרש שוב לשלם לו כסף. האב ניסה להסביר לנאשם שאין הוא חייב לשלם כל סכום נוסף. הנאשם איים עליו כי יפגע בבריאותו של המתלונן, במידה ולא ישלם לו סך של 300 ש"ח. מפני איומיו של הנאשם, קבע איתו האב פגישה. לפגישה הגיע איליה גורנשטיין שהציג את עצמו כשלוח של הנאשם וביקש למסור לידיו כסף עבור הנאשם. המתלונן סירב ואמר כי יהיה מוכן להעביר את הכסף אך ורק לידי הנאשם. לאחר זמן קצר, הגיע הנאשם למקום ואז מסר האב סך של 300 ש"ח לידי הנאשם.

במעשים הנ"ל השתמש הנאשם שלא כדין בכוח, כדי להניע את המתלונן לשלם לו כסף. השימוש בכוח הביא את המתלונן להיכנע לדרישות הנאשם ולשלם לו כסף. הנאשם איים על המתלונן ועל האב בפגיעה שלא כדין בגופם והטיל אימה על שניהם, הכל כדי להניע אותם לשלם לו סכומי כסף שונים, שבסופו של יום אכן שולמו לידי הנאשם.

במעשים הנ"ל ביצע הנאשם עבירה של סחיטה בכוח, לפי סעיף 427 סיפא לחוק וסחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

עוד הורשע הנאשם בגין האירוע שהתרחש בנובמבר 2007 שבו דרש מ- ו.א. יליד 1990 (להלן: "המתלונן 2") לשלם לו כסף תוך שהוא מטיל עליו אימה ופחד. המתלונן 2 נפגש עם הנאשם, שלוש פעמים, בהשפעת האיום וההפחדה שהפעיל עליו ושילם לו סכומי כסף שונים, שמסתכמים בכ- 2,500 ש"ח.

במעשים הנ"ל הורשע הנאשם בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר של שירות המבחן. התסקיר סקר את מהלך חייו והמסגרות השונות בהן שהה. בתמצית ניתן לומר כי הנאשם גדל בעזובה חברתית, כלכלית והורית. אין צורך לפרט כאן את מהלך חייו של הנאשם והתנאים שבהם גדל. המדובר במסכת חיים קשה מאוד, למרות זאת, שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית.

לנאשם רישום פלילי בגין עבירות אלימות, עבירות מין ועבירות דומות לעבירות בהן הורשע בתיק זה. מעיון בת/1 עולה כי הנאשם החל את דרכו בעולם הפשע משנת 95', תוך שהוא מבצע עבירות רכוש ואלימות כמפורט בת/3. עוד יש לציין כי נגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה כמפורט בת/2, שם נהג בו בית המשפט במידת הרחמים וגזר את דינו למבחן בלבד. צו המבחן הופקע על ידי בית המשפט ביום 26.01.05, לאחר שהנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ואף ביצע עבירות נוספות בתקופת המבחן והטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי של שנה למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירת אלימות כלפי הזולת. עונש מותנה זה הינו חב הפעלה לאור ריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר ממושך לריצוי בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר לכל עונש אחר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לנהוג בנאשם במידת הרחמים, חרף חומרת העבירות בהן הורשע. המדובר בנאשם צעיר בן 24, עד למעצרו הסתובב עם חבורת צעירים שהשפיעה עליו לרעה, חבורה זו כללה קטינים ובוגרים ועקב זאת לא נתן הנאשם את דעתו לגיל המתלוננים.

הנאשם סבל במהלך חייו באופן משמעותי, מגיל צעיר אינו מתגורר תחת קורת גג, היה במספר מוסדות, אינו עובד, נשוי ואב לילדה בת שנה וארבעה חודשים, ובעניין זה הפנה לאמור בתסקיר. רוב העבירות שביצע הנאשם, בוצעו בהיותו קטין וכי ריצה עונש מאסר בפועל רק פעם אחת.

עקב נסיבותיו האישיות הקשות, גילו הצעיר, הודאתו ומצבו הכלכלי הקשה, ביקש הסנגור שלא להטיל על הנאשם קנס כספי או פיצוי למתלוננים ולאור כל אלה, גם ביקש שלא למצות את הדין עמו. הסנגור ביקש כי עונש המאסר המותנה יופעל בחופף לתקופת המאסר שתוטל עליו.

שני הצדדים הגישו פסיקה ביחס לענישה ההולמת שיש להטיל על הנאשם.